בעולם שהולך ומתייעל, כל פעילות מסחרית, נדרשת לעמוד ברגולציה ברורה. הדבר נעשה נכון פי כמה כשמדובר בתחום המשק החי. מדובר בענף בו סיכוני תברואה רבים, לצד שלל היבטים סביבתיים ואתיים. לכן, הרגולציה החלה על עסקים מסוג זה כינה כבדה ומורכבת. קפדנות זו נועדה בראש ובראשונה להבטיח שמירה על בריאות הציבור, בטיחותו ושלומו תוך הבטחה כי עסקים יוכלו להתפתח. לכן, על מנת להבטיח אישור רישוי עסקים כחוק, יהיה עלינו בראש ובראשונה לעמוד בדרישות סעיף 3 לצו רישוי עסקים. במאמר הבא, ריכזנו את כל מה שחשוב לדעת על סעיף זה.
מתי סעיף 3 חל – ומה הוא כולל?
סעיף 3 לצו רישוי עסקים עוסק במכלול רחב של פעילויות חקלאיות והתעשיות הנלוות להן. סעיף זה כולל עסקים העוסקים בטיפול בבעלי חיים, ייצור מזון לבעלי חיים, הדברה, וכן תהליכים רגישים כמו עיבוד פסדים ובתי מטבחיים. כל אחת מהקטגוריות הכלולות בסעיף זה נוגעת ישירות באינטרסים ציבוריים – בריאות, איכות סביבה, מניעת מטרדים ובטיחות ורווחת בעלי החיים. עקב רגישות התחום, הדרישות לקבלת אישור רישוי עסקים בתחום זה הינן מחמירות במיוחד.
בתי מטבחיים, שחיטה ונחירה – עסקים בעלי רגישות תברואתית
תת-סעיף 3.1 לצו חל על עסקים אשר שוחטים בעלי חיים. תת הסעיף חל על בעלי חיים כשרים וטמאים כאחד. מכאן, שגם עסקים המגדלים חזירים, למשל, נדרשים לעמוד בכל דרישות תתי הסעיף. החוק עושה הבחנה בהקשר זה בין “בית מטבחיים” (לחיות כשרות) ו”בית נחירה” (לחיות טמאות). לכל העסקים הללו מטרה אחת – המתת בעלי חיים לשם עיבודם ומכירתם. פעילות זו טעונה אישור רישוי עסקים בשל ההשלכות הישירות על בריאות הציבור, כולל סכנות תברואה, זיהום מים, ומגע עם דם ופסולת אורגנית מסוכנת. העסקים הללו מחויבים לרישוי גם כאשר הם מתפרשים על שטח קטן (שטח בנוי של עד 500 מ”ר), ובוודאי כאשר מדובר במבנים גדולים יותר או בעלי תפוקה תעשייתית.
גידול בעלי חיים – האחריות הציבורית הנלווית
סעיפים 3.2 א’ ו־3.2 ח’ עוסקים בגידול בעלי חיים – יונקים ועופות כאחד – למטרות חקלאיות, מסחריות או אחרות. גם כאשר מדובר בגידול תמים לכאורה של תרנגולות, פרות, או ארנבות – נדרש אישור רישוי עסקים בשל ההשלכות האפשריות כמו רעש, ריח, הדברת מזיקים, זיהום קרקע ומים. הדרישה לרישוי מאפשרת לרשות המקומית ולמשרדי הממשלה לבחון מראש את תשתיות הניקוז, מיקום מבנים ומרחקם ממבני מגורים, אמצעי פינוי פסולת, אוורור וניטור בריאותי. מדובר בדרישה חשובה במיוחד באזורים עירוניים או מעורבים.
כן, אפילו חנויות חיות נדרשות באישור רישוי עסקים
סעיף 3.2 ב’ מפתיע רבים: גם חנויות שמציגות בעלי חיים לצורכי מכירה, תצוגה או מסירה – נדרשות לרישוי עסקים, אם הן פועלות במבנה (כלומר לא בשוק פתוח או דוכן זמני). אם החנות מתפרשת על שטח של מעל 500 מ”ר, הדרישות אף מתעצמות. רישוי זה אינו נובע רק ממדיניות רווחת בעלי חיים, אלא גם מתברואה, נגישות, ואפילו מניעת גניבות ותקיפות. החזקה של כלב או תוכי בחנות אינה טריוויאלית – היא מחייבת מערך בטיחות.
הדברה וחקלאות אינטנסיבית – הגנה מפני רעלים וסכנות
סעיפים 3.3 ו־3.4 כוללים את תחום ההדברה ובמיוחד הדברה חקלאית – בין אם מהאוויר או באמצעות ציוד כבד. כיוון שמדובר בשימוש בחומרים רעילים, החשיפה לציבור, למי תהום או לסביבה מחייבת רגולציה צמודה. עסקי ייצור, אחסון ומכירה של חומרי הדברה או חומרי רעל לשימוש חקלאי חייבים לעמוד בתקנות בטיחות חמורות ולהיות מדווחים לרשויות. עסקים בתחום זה נבדקים בקפידה על-ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, ורשויות מקומיות, בהתאם לדרישות סעיף זה בצו.
תעשיית המזון לבעלי חיים
כלל הדרישות לייצור, עיבוד, אחסון או מכירה של מזון לבעלי חיים. ישנן שתי סיבות עיקריות לדרישות הייחודיות: ראשית, איכות מזון לקויה עלולה להוביל למחלות ולהעברת מחלות לבני אדם (זואונוזות); שנית, ישנם חומרי גלם שעלולים להזיק לסביבה או להוות סכנה במגע לא נכון. לכן, גם עסק קטן בתחום חייב להיבדק מראש על-ידי הרשויות הרלוונטיות.
עיבוד פסדים – הסכנה הסביבתית האולטימטיבית
הסעיף האחרון בקבוצה – 3.6 – עוסק בפסדים, כלומר שיירים אורגניים של בעלי חיים: עצמות, פרשות, רקמות, וכדומה. כל עיסוק באיסוף, מכירה או עיבוד של פסדים דורש רישיון עסק מתאים. הצו מתייחס לדרישות תברואתיות ספציפיות, אמצעי פינוי, מניעת זיהום, סגירת מבנים ומעקב אחר מקורות חומר. עסק כזה, אם יפעל ללא פיקוח, עלול לגרום למפגע סביבתי רחב היקף – ולכן כל שלב בפעולתו חייב לעבור בקרה רגולטורית.
אישור רישוי עסקים – לא רק חתימה על טופס
בפועל, תהליך הרישוי אינו מתחיל ומסתיים בטופס. מדובר במערכת דרישות רבת שלבים:
- תיאום מול מספר גורמים רגולטוריים – למשל משרד החקלאות, השירותים הווטרינריים, המשרד להגנת הסביבה והרשות המקומית.
- בדיקת עמידה בתקני בטיחות – כל עסק שמטפל בבעלי חיים או עוסק במזון, נדרש לתכנון בטיחות באש, נגישות, תברואה, אוורור ועוד.
- תכנון מבני מתאים – לעיתים יש להתאים את התשתיות הקיימות (מים, ניקוז, ביוב, חשמל) לעמידה בדרישות הספציפיות של סעיף 3.
- מפרט אחיד ותצהיר – חשוב לדעת שלא כל תת-סעיף זכאי למסלול מקוצר של תצהיר. לדוגמה, עיבוד פסדים (3.6 ב) אינו מאפשר מסלול מזורז אלא מחייב הליך רישוי מלא.
הטעויות הנפוצות שבעלי העסקים נופלים בהם
מהניסיון המצטבר שלנו, אנו מזהים כמה כשלים שחוזרים על עצמם:
- הערכה בחסר של גודל העסק – עסק מתחיל כקטן, אך כבר בתכנון יש צורך בהיתרים לעסק גדול יותר (למשל מעל 500 מ”ר), אחרת יידרש רישוי מחדש תוך זמן קצר.
- הפרדה לא נכונה בין פעילות מסחרית לחקלאית – בעלי משקים חקלאיים לעיתים אינם מבחינים שהחלק המשווק או המעבד בעסק מצריך רישיון נפרד.
- התעלמות מהיבטי ריח, פסולת או מים מזוהמים – בפרט בעיבוד פסדים, שימוש בדשנים או גידול בעלי חיים – אלו נושאים שמובילים לשלילת רישוי בדיעבד.
- התנהלות מול הרשות המקומית בלבד – תוך הזנחת גורמים מחייבים נוספים כמו משרד החקלאות או כבאות.
הגנה משפטית וכלכלית חשובה מאין כמותה
מעבר לחובה החוקית, רישיון העסק הוא במובנים רבים תעודת הביטוח שלך. ללא רישיון תקף, ביטוח העסק לא תקף במקרה של שריפה, נזק סביבתי או תלונה תברואתית. כמו כן, עסק שפועל ללא רישוי תקף עלול להיסגר בצו מנהלי, ולאבד לקוחות, ציוד וכספים – ללא התראה מוקדמת.
המציאות מלמדת שבתחום כה מורכב כמו סעיף 3 – לא כדאי להסתמך על ניחושים. הפיקוח הממשלתי הולך ומעמיק, והתקלות עשויות להיות יקרות מאוד. לכן, אנשי מקצוע העוסקים בליווי לתחום אישור רישוי עסקים מהווים לא רק ערובה לקיצור תהליכים, אלא גם מגן מפני סנקציות עתידיות.
תהליך רישוי אחראי – תשתית לעסק בר קיימא
כדי להבטיח יציבות עסקית, על עסקים הפועלים בתחום המשק החי לקחת ברצינות מלאה את תהליך רישוי העסק. מדובר בהרבה יותר מצעד לצליחת הבירוקרטיה, אלא השקעה קריטית שתבטיח תפעול חלק לאורך זמן. כל עסק מתחיל מהצעד הראשון – הגשת הבקשה. אבל הדרך הבטוחה באמת היא לעשות זאת בליווי של גורם שמבין את התקנות לעומק, יודע להנחות בתכנון, להגיש את המסמכים הנכונים ולדבר בשפה של הרגולטורים.
כדי לעשות את הצעד הראשון, אנו מזמינים אותך לפנות אלינו כאן עוד היום.